11Apr
בשנים האחרונות התמכרה התקשורת (ואחריה השיח הציבורי) לסקרי מנדטים.
לדעתי, השימוש בכלי הזה כבר חרג מזמן מהמינון הנכון, באופן שפוגע באמינות של הכלי ושל הפרשנות לממצאים.
יחד עם זאת, לא יהיה נכון להתעלם לגמרי מהפרסומים בנושא, אלא פשוט מומלץ לצרוך אותם עם קורטוב של ספק ותוך כדי מתן תשומת לב למספר דגשים חשובים:
1. מהי "טעות הדגימה"? לכל סקר, בכל נושא, יש טעות דגימה שנובעת מגודל המדגם ביחס ביחס לגודל האוכלוסייה. טעות הדגימה היא הפער התיאורטי האפשרי בין הממצאים העולים בסקר לבין המציאות בפועל. בהנחה שכל הסקרים מבוססים על מדגם מייצג של האוכלוסייה (גם לזה נגיע בהמשך), לרוב הסקרים יש טעות דגימה של 4.5%-3%. כלומר, כל מספר מנדטים שאנחנו רואים הוא כנראה האמצע בטווח של +/- מנדט או שניים לכל כיוון. זה קריטי במיוחד עבור מפלגות עם 4 או 5 מנדטים.
2. עד כמה המדגם של הסקר מייצג את האוכלוסייה? רוב מכוני הסקרים מתבססים כיום על פאנל אינטרנטי של משיבים שנרשרמו מראש על מנת לענות על סקרים במגוון נושאים בעבור תגמול בסיסי. אותם פאנלים אינטרנטיים אמורים לייצג את כלל החברה הישראלית, כולל נציגים של החברה החרדית והערבית, אבל השאלה היא עד כמה אותם נרשמים מהסקטורים האלו מייצגים את החברה אליה הם משתייכים. על מנת להתגבר על הפער הזה, מבצעים הסוקרים השלמות טלפוניות, ובכל מקרה בעת חישוב המנדטים נותנים לעיתים "פקטור" למפלגות החרדיות והערביות על סמך תוצאות הבחירות הקודמות ומשתנים נוספים. פועל יוצא של הפקטור הזה הוא שבמהלך מערכת הבחירות לכנסת ה-25, היה שלב בו מפלגת יהדות התורה קיבלה 7 מנדטים במשך 38 סקרים רצופים ומפלגת חד"ש-תע"ל קיבלה 4 מנדטים במשך 34 סקרים רצופים (של כל הסוקרים, בכל הערוצים). זו כמובן תוצאה לא סבירה במצב אופטימלי.
3. מהו אחוז המשיבים שעדיין לא החליטו למי להצביע או לא מתכוונים להצביע? אחוז ההצבעה בבחירות האחרונות היה כ-70%. זאת אומרת, שאם סקר המנדטים מייצג את האוכלוסייה, אמורים להיות לפחות 20% של משיבים שיענו שהם לא מתכוונים להצביע או שעדיין לא החליטו (בהנחה שחלק מאלו שמתרחקים מפוליטיקה ולכן לא מצביעים בכלל לא ייכנסו להשיב על הסקר). את הנתון החשוב הזה, כלי התקשורת השונים לא נוהגים לפרסם בעת הצגת חלוקת המנדטים (בניגוד להצגת אחוז המשיבים שענו "לא יודע" בשאלות אחרות בסקרים שעוסקות בעמדות).
אז אחרי שהבנו את עיקרי הנושאים אליהם צריך לשים לב, מהי צורת ההגשה הנכונה ביותר מבחינתי לממצאים של סקרי מנדטים?
ראשית, הצגת הנתונים באחוזים: מהו אחוז המשיבים שמתכוונים להצביע לכל מפלגה + מהו אחוז המשיבים שעדיין לא החליטו או לא מתכוונים להצביע.
אחרי הצגת הנתון כך, אין בעיה לתרגם אותו למנדטים כדי להסביר טוב יותר את המשמעויות.
בנוסף, אין שום סיבה לחשוש מהצגת ממצא שאומר "הכל פתוח" עבור מפלגות מסוימות. כל מפלגה שמקבלת היום בסקרים 4 או 5 מנדטים זו מפלגה שבכל יום נתון עלולה למצוא את עצמה מתחת לאחוז החסימה, באופן שמשנה את התמונה כולה (למרצ חסרו בבחירות האחרונות כ-5,000 קולות כדי לעבור את אחוז החסימה. אין סקר שיכול להגיע לרמת דיוק כזו). המצב הנוכחי, בו מציגים לציבור "מפת גושים" שמבוססת על מספר מפלגות שכל אחת מהן מתנדנדת זו הצגה שטחית של המצב.
אז לסיכום:
- סקר מנדטים הוא לא אמת מוחלטת אבל גם לא משהו שאפשר פשוט להתעלם ולבטל.
- זו אחריות של הצופה לנסות להבין את התמונה המלאה ולא להסתפק רק במספר המנדטים על המסך
- הסקר, כמו כל סקר אחר, נכון לשעתו ומושפע מהמציאות בעולם האמיתי בזמן איסוף הנתונים
- עבור חלק מהציבור הסקר משקף מציאות ועבור אחרים הוא מייצר מציאות. תבחרו מה הוא עבורכם.
- הסקר הקובע הוא ביום הבחירות! הקפידו לממש את זכותכם הדמוקרטית להשפיע.
הערות